יונג ופרויד מבקרים באמריקה

אחד מתחומי העניין המרכזיים שלי במשך שנים רבות היה פסיכולוגיה. במסגרת התעניינות זו קראתי את מרבית ספריהם של יונג ואדלר ולא מעט מכתבי פרויד. כמוכן התעניינתי בהיסטוריה של הפסיכולוגיה ובייחוד בתקופה בה הפסיכולוגיה נולדה - סוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. במסגרת זו התגלגל לידי ספר המתאר את ההיסטוריה של הפסיכולוגיה במכתבים: A History of Psychology in Letters מאת ל.ט. בנימין.

הספר מביא מכתבים הדנים בסוגיות ואישים חשובים בתחום הפסיכולוגיה במשך הדורות, החל מג'ון לוק ועד למסלאו.כאן ברצוני להביא חילופי מכתבים ידידותיים בין יונג לפרויד סביב סוגיית נסיעתם לארה"ב. השניים הוזמנו כדי להרצות באוניברסיטת קלארק, החוגגת 25 שנה להיווסדה. המכתבים מראים את היחסים הטובים ששררו בין פרויד ליונג, לפני "השבר הגדול" והחרם שפרויד הטיל על יונג (וגם על אלפרד אדלר, עוד תלמיד סורר של פרויד). כמוכן המכתבים מראים את ההתייחסות (המתנשאת) של "בני התרבות" האירופאים אל ארה"ב באותה העת.


הביקור של פרויד ויונג בארה"ב נערך בשנת 1909 ונחשב בעיני השניים להישג חשוב עבור הפסיכואנאליטיקה. מחברת הספר מוסיפה שהביקור נתן דחיפה משמעותית לתחום זה בארה"ב עד כדי כך שכיום הפסיכואנליזה היא תחום חזק יותר בארה"ב מאשר באירופה.


פרויד ליונג , 17 ינואר, 1909

כאן פרויד מביע חששות לפני הביקור:

...אני נוטה להסכים עם ג'ונס. אני גם סבור שברגע שהם יגלו את הבסיס המיני של התיאוריות הפסיכולוגיות שלנו הם ינטשו אותנו. ההתחסדות שלהם והתלות שלהם בציבור הרחב גדולים מדי. לכן אין לי רצון לנסוע לשם. אין לי גם סיכוי לקבל אנשים לטיפול שם...

יונג עונה לו יומיים אחר-כך:

אתה כנראה צודק לגבי הביקור בארה"ב. אני מסכים לגמרי עם הפסימיות של ג'ונס (תלמיד של פרויד ואחר כך הביוגרף שלו). נכון לעכשיו לאנשים הללו אין מושג על מה אנחנו מדברים. יום אחד הם יזחלו לפינה בבושת פנים. ובכל זאת, הרעיונות יחלחלו אצל כמה מהם ולמעשה זה כבר קורה, למרות השתיקה הרועמת שלהם. בכל מקרה, הרפואה האמריקאית איננה מי יודע מה.

יונג לפרויד ב11 למרץ,1909  (לפני שיונג הוזמן גם הוא)

עלי לברך אותך ברכות רמות על נצחונך בארה"ב. אני מאמין שבסופו של דבר תזכה לפרקטיקה בארה"ב....אם אתה נוסע לארה"ב בספטמבר אני מקווה בכנות שתעצור אצלנו לחניית ביניים של שבוע. תוכל ליהנות מכל השקט והשלווה שאתה מייחל להם....

פרויד ליונג,  3 יוני, 1909

אשמח מאד לשוחח עמך על ארה"ב ולשמוע את הרעיונות שלך. ג'ונס מאיים, ויש לו סיבה משלו לכך, שכל הפסיכיאטרים המובילים ייעדרו. אינני מצפה לדבר מבעלי המעמד וההשפעה...

פרויד ליונג , אחרי שיונג הוזמן גם הוא לנאום בארה"ב; 12 יוני, 1909

ההזמנה שלך לארה"ב היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו מאז זלצבורג; אני נהנה מכך מאד, מסיבות אגואיסטיות לגמרי אם כי, לומר את האמת, הדבר מראה כמה יוקרה השגת כבר בגיל כל כך צעיר. עם התחלה כזו, תגיע רחוק...כמובן שעל שמחתך, כמו על שלי, מעיבה עננה של דאגה שתמציתה השאלה: מה לומר לאנשים הללו?...

יונג לאשתו, אמה; 8 ספטמבר, 1909

...כל האנשים כאן מאד חברותיים וברמה תרבותית מתקבלת על הדעת. מטפלים בנו היטב כאן אצל משפחת הול ואנו מתאוששים מהעומס של ניו-יורק. הבטן שלי כמעט חזרה לנורמאלי ולמעט עווית מדי פעם הבריאות בסדר. אתמול פרויד החל בהרצאותיו וזכה לתשואות רמות. אנו משיגים כאן אוהדים חדשים מדי יום והתמיכה בנו הולכת וגדלה. היום הייתה לי שיחה על פסיכואנאליזה עם שתי גבירות מתורבתות שהתבררו כבעלות מחשבה חופשית ומבינות דבר. מאד הופתעתי כי ציפיתי להתנגדויות...

יונג לאשתו; 14 ספטמבר, 1909

הלו"ז שלנו צפוף להחריד. האמריקנים מומחים בזה והם בקושי משאירים לנו זמן לנשום. כרגע אני כבר די מותש מכל הדברים הנפלאים שעברנו ואני משתוקק לשקט של ההרים. הראש שלי מסתובב...פרויד נמצא ברקיע השביעי ואני שמח בכל לבי לראות אותו כך...

יונג לאשתו; 18 ספטמבר, 1909

אינני יכול לתאר את מאות אלפי ההתרשמויות שאני לוקח עמי מארץ פלא זו.  הכל גדול מדי, לא  נתפס. משהו שהבנתי לאט לאט בימים האחרונים הוא ההכרה שפוטנציאל אידאלי של החיים מתגשם כאן. הגברים במצב טוב ככל שהתרבות מאפשרת להם, הנשים במצב רע. ראינו כאן דברים שמעוררים הערצה נלהבת ודברים שגורמים לי להרהר בצורה עמוקה על האבולוציה של החברה. מבחינה טכנולוגית אנו מפגרים בהרבה אחר אמריקה. אבל המחיר של הקידמה הוא נוראי ונושא בתוכו גם את זרע חורבנו. לעולם לא אשכח מסע זה. כעת עייפנו מאמריקה...