‏הצגת רשומות עם תוויות יונג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יונג. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

בעיית הרוע בעולם - הפרשנות היונגיאנית לאגדה על ג'ון בַּעל פה הזהב

המלך והגוויה – ג'ון בַּעל  פה הזהב
נתקלתי לראשונה בתאוריה היונגיאנית דווקא במהלך שירותי הצבאי. צירוף מקרים, שיונג ודאי היה אוהב, הפגיש אותי עם ספרו של אריך נוימן "פסיכולוגיית המעמקים ומוסר חדש". קראתי את הספר הקצר והמנומק היטב בשקיקה - התאוריה נראתה לי הגיונית לחלוטין. אחרי השחרור המשכתי להתעמק בתאוריה היונגיאנית, וכאן ברצוני להביא קטע מאחד הספרים היונגיאניים המקסימים ביותר שקראתי. מדובר בספרו של היינריך צימר "המלך והגוויה: סיפורים על כיבוש הרוע על ידי הנפש". למרבה הצער רבים מספריו של יונג, נוימן וחוקרים יונגיאניים אחרים לא תורגמו עדיין לעברית (אם כי בשנים האחרונות הוצאת רסלינג עושה עמנו חסד בעניין זה) וגם ספרו של היינריך צימר נמנה עם אלה. 

הספר כולל כמה מיתוסים מן המערב ומן המזרח העוסקים במה שנקרא במינוח היונגיאני "בעיית הצל" - כיצד הנפש מתמודדת עם כל החומרים שהיא נאלצת להדחיק ולהכחיש במהלך התפתחותה. על פי התיאוריה היונגיאנית, ההתגברות על הצל, עיכולו והפנמתו ע"י הנפש הם אבני דרך הכרחיות בדרך אל השלמות הנפשית. זוהי בעיה שכל הדתות בעולם נדרשו לה שוב ושוב והיא כמובן מופיעה כל יום בתקשורת ובחיינו האישיים. כאן אביא תרגום של מיתוס אחד ואת הפרשנות של צימר למיתוס זה. המיתוס שבחרתי הוא המיתוס על חייו של ג'ון בַּעל  פה הזהב והוא אחד האהובים עליי ביותר. הרי הוא לפניכם:

יום שני, 27 בספטמבר 2010

יונג ופרויד מבקרים באמריקה

אחד מתחומי העניין המרכזיים שלי במשך שנים רבות היה פסיכולוגיה. במסגרת התעניינות זו קראתי את מרבית ספריהם של יונג ואדלר ולא מעט מכתבי פרויד. כמוכן התעניינתי בהיסטוריה של הפסיכולוגיה ובייחוד בתקופה בה הפסיכולוגיה נולדה - סוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. במסגרת זו התגלגל לידי ספר המתאר את ההיסטוריה של הפסיכולוגיה במכתבים: A History of Psychology in Letters מאת ל.ט. בנימין.
הספר מביא מכתבים הדנים בסוגיות ואישים חשובים בתחום הפסיכולוגיה במשך הדורות, החל מג'ון לוק ועד למסלאו.כאן ברצוני להביא חילופי מכתבים ידידותיים בין יונג לפרויד סביב סוגיית נסיעתם לארה"ב. השניים הוזמנו כדי להרצות באוניברסיטת קלארק, החוגגת 25 שנה להיווסדה. המכתבים מראים את היחסים הטובים ששררו בין פרויד ליונג, לפני "השבר הגדול" והחרם שפרויד הטיל על יונג (וגם על אלפרד אדלר, עוד תלמיד סורר של פרויד). כמוכן המכתבים מראים את ההתייחסות (המתנשאת) של "בני התרבות" האירופאים אל ארה"ב באותה העת.