בשנים האחרונות נהוג ללעוג לצרפתים על נחשלותם הצבאית, אולי בשל מפלתם במלחמת העולם השנייה שבה צרפת נכנעה במהירות וכמעט ללא תנאי לכוחות צבא גרמניה, וזאת אחרי שהגנרלים הצרפתיים לא הפסיקו להתרברב מה יקרה לגרמנים אם הם יעזו לפלוש...
אבל בתקופות קודמות, הצרפתים דווקא נחשבו למעצמה צבאית והיו מעורבים במלחמות עזות וכיבושים מרהיבים באירופה וברחבי העולם. אחד מנסיונות הכיבוש הנועזים ביותר היה הפלישה של נפוליון לרוסיה. מסעו החל בסוף יוני 1812 והסתיים באמצע דצמבר של אותה שנה. אמנם נפוליון, שעד אז נחשב למצביא צבאי מבריק ובלתי מנוצח, הצליח להגיע למוסקבה ואף לכבוש אותה, אך הוא לא הצליח להכניע את הצבא הרוסי ולא הצליח להחתים את רוסיה על הסכם כניעה. בהיעדר מזון ועורף אזרחי כלשהו ועם צבא מדולדל, עייף ומאוכזב, נפוליון נאלץ לסגת חזרה בחורף הרוסי הקשה.
אבל בתקופות קודמות, הצרפתים דווקא נחשבו למעצמה צבאית והיו מעורבים במלחמות עזות וכיבושים מרהיבים באירופה וברחבי העולם. אחד מנסיונות הכיבוש הנועזים ביותר היה הפלישה של נפוליון לרוסיה. מסעו החל בסוף יוני 1812 והסתיים באמצע דצמבר של אותה שנה. אמנם נפוליון, שעד אז נחשב למצביא צבאי מבריק ובלתי מנוצח, הצליח להגיע למוסקבה ואף לכבוש אותה, אך הוא לא הצליח להכניע את הצבא הרוסי ולא הצליח להחתים את רוסיה על הסכם כניעה. בהיעדר מזון ועורף אזרחי כלשהו ועם צבא מדולדל, עייף ומאוכזב, נפוליון נאלץ לסגת חזרה בחורף הרוסי הקשה.
שישים שנה לאחר מכן, אירוע זה הוליד מהפכה בתחום ההצגה הוויזואלית של מידע - המהנדס הצרפתי צ'רלס ג'וזף מינארד יצר מפת זרימה (flow map) ראשונה מסוגה, המתארת את הפלישה. הייחוד של תרשים הזרימה, המופיע כאן למטה (יש ללחוץ על התמונה להגדלה), הוא בהצגת מידע רב באמצעים מצומצמים: גודלו של הצבא מסומן ע"י עובי הקווים, כשהקו הבהיר מסמן את תחילת המסע לעבר מוסקבה, והקו השחור את הנסיגה ממנה. מיקומו של הצבא וגודלו מסומנים ע"י ציון סדרי גודל ומקומות ספציפיים בהם חנה הצבא בתאריכים מסויימים. בנוסף, המפה מלווה בתרשים טמפרטורות במהלך הנסיגה, כשהקור נע מאפס מעלות באוקטובר ועד מינוס שלושים בדצמבר...כל המידע מוצג בצורה מאד ברורה, כך שניתן לעכל ולהבין הכל במהירות רבה. בכך, המהנדס הצרפתי הפך לחלוץ של תחום חדש, "גרפיקת מידע", שהלך והתפתח עם השנים.
בחינה של התרשים מלמדת על הנתון המזעזע ביותר העולה מתוכו: נפוליון יצא לדרך עם צבא של כמעט חצי מיליון חיילים, וחזר הביתה עם פחות מעשרת אלפים! כלומר, מעל ארבע מאות אלף צרפתים נהרגו במהלך המלחמה (לפי ויקיפדיה באנגלית, צבא הפלישה מנה 630 אלף חיילים, מתוכם מאה ועשרה אלף חזרו לצרפת. כשבעים אלף נהרגו בקרב על מוסקבה, ומספר דומה בנסיגה ממוסקבה לצרפת). מלחמה זו ערערה את מעמדה של צרפת באירופה, שינתה את פני הפוליטיקה האירופאית באופן כללי באותה התקופה והייתה אחד הגורמים שהביאו בסופו של דבר להדחתו של נפוליון.
 | |
| המפה של מינארד משנת 1869 |
במשך השנים נעשו כמה נסיונות מעניינים לשפר את מפת הפלישה של מינארד. ניתן לצפות בהם באתר שנקרא ChartPorn, שפירושו "פורנו תרשימים", כנראה בגלל שיש אנשים שמאד מתרגשים מתרשימים. אני מבין את ההתרגשות הזו, כי תרשים מוצלח הוא באמת מעשה אמנות, אבל לא הייתי נסחף עד כדי כך...
השורה התחתונה של יואב:
1 - גודלה האדיר של רוסיה מקשה מאד על ניהול מדינה אימתנית זו, אך באותה מידה מקשה מאד על כיבושה...היטלר ניסה גם הוא להכניע את רוסיה ולמרבה המזל הוא נכשל - בדיוק כמו נפוליון.
2 - עלה בדעתי שייתכן שהעולים מרוסיה מרגישים שמאד צפוף להם בארץ כל כך קטנה כמו ישראל. לשם השוואה: רוחבה של רוסיה, בגודלה הנוכחי, הוא בסביבות 7500 קילומטר (מדידה גסה שלי באטלס, מהים הבלטי לאוקיינוס השקט). לעומת זאת, המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות פיזיות בישראל הוא...424 ק"מ, וזאת מצפון לדרום כמובן.
לסיכום, גם אם אנחנו "ארץ קטנה עם שפם", אז במקרה שתהיתם, השפם הוא לא של סטאלין...
לסיכום, גם אם אנחנו "ארץ קטנה עם שפם", אז במקרה שתהיתם, השפם הוא לא של סטאלין...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה