בדיחה שראיתי אתמול באינטרנט על האמא היהודיה:
ארבעה אחים עוזבים את הבית והולכים ללמוד באוניברסיטה. הם נעשים רופאים ועורכי דין מוצלחים ועשירים. כעבור כמה שנים הם נפגשים לארוחת ערב בה הם מדברים, בין היתר, על המתנות שהם רכשו עבור אמם הזקנה שגרה בעיר רחוקה.
האח הראשון אומר: "בניתי לאמא בית גדול". השני אומר "בניתי לה קולנוע פרטי בשווי מאה אלף דולר". השלישי אומר "שלחתי לה מרצדס חדשה עם נהג פרטי."
הרביעי אומר "תשמעו את זה. אתם יודעים עד כמה אמא אוהבת לקרוא בתורה, ואתם יודעים שהיא כבר לא יכולה לעשות זאת כי הראייה שלה לא כל כך טובה. אז פגשתי רבי אחד שסיפר לי על תוכי שיכול לדקלם את כל התורה. לקח לעשרים רבנים שתים עשרה שנה ללמד את התוכי הזה. הייתי צריך להתחייב לתרום לבית הכנסת מאה אלף דולר לשנה, למשך עשרים שנה אבל תאמינו לי – זה היה שווה את זה. כל מה שאמא צריכה לעשות עכשיו זה להגיד פרק ופסוק והתוכי ידקלם לה אותו." האחים האחרים מאד התרשמו.
אחרי החגים האמא שלחה לארבעת האחים מכתבי תודה.
לאח הראשון היא כתבה: "דוד היקר, הבית שבנית לי הוא ענק. אני משתמשת רק בחדר אחד, אבל אני צריכה לנקות את כל הבית. בכל זאת, תודה."
לאח השני היא כתבה "איציק היקר, קנית לי בית קולנוע יקר שיכול להכיל חמישים איש, אבל כל החברים שלי כבר מתו, איבדתי את השמיעה שלי ואני כמעט עיוורת, כך שלעולם לא אשתמש בו. בכל זאת, אני מודה לך על המחווה."
לאח השלישי היא כתבה "ראובן היקר, אני זקנה מכדי לנסוע. הסופר עושה משלוחים אלי הביתה כך שאני אף פעם לא משתמשת במרצדס, והנהג ששכרת הוא נאצי, אבל העיקר המחשבה. תודה."
לאח הרביעי והאחרון היא כתבה, "שלומי היקר, אתה היחיד שהשקיע מעט מחשבה במתנה שקנית לי. העוף ששלחת לי היה טעים מאד. תודה, אמא."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה