אחד המאמרים המרתקים שעבדתי עליהם השנה היה מאמר מאת פסיכולוג ערבי נודע מצפון הארץ, פרופסור מרואן דוואירי , המסביר את הקושי בטיפול פסיכולוגי בקרב אנשים החיים עדיין בחברה קולקטיביסטית, וכיצד המטפלים יכולים להתגבר על קשיים אלו. המאמר כתוב באנגלית ונקרא "ניתוח תרבות ופסיכותרפיה מטפורית בקרב לקוחות ערבים-מוסלמים" (המקור המלא בסוף הרשומה). כאן אני מבקש להביא סיכום ותרגום של חלקים מהמאמר לטובת המתעניינים בנושא.
ראשית דוואירי מסביר שהטיפול הפסיכולוגי המערבי מתבסס על הבנה אינדיבידואליסטית של האישיות, על פיה לאחר גיל ההתבגרות האדם נעשה ישות עצמאית. הטיפול הפסיכולוגי מתבקש כאשר האגו איננו מצליח לפשר בין מרכיבי הנפש האחרים – הסופר אגו והאיד. במקרה כזה הטיפול מעלה תכנים לא מודעים לתודעה והדבר מאפשר לאגו לתפקד בצורה טובה יותר. אבל מה קורה כאשר שיטת טיפול מערבית-אינדיבידואליסטית מיושמת בחברה לא-מערבית קולקטיבית?
כך כותב דוואירי: