עדכון חדשות הגירה פברואר 2011: גדר נגד מהגרים ביוון וישראל, איטליה מחזירה מהגרים ללוב

 המהפכה בתוניס והמשבר באיטליה

מזה שנים שהאי הסיציליאני "למפדוזה" מהווה תחנת מעבר ראשונה של מהגרים מאפריקה לאיטליה. לאחרונה, כ-1600 מהגרים מתוניס הגיעו לחופי האי ויצרו "משבר הומאניטארי". זאת לדברי שר הפנים האיטלקי, שהביע חשש שחלק מהמהגרים הם מחבלים ששוחררו מבתי הכלא בתוניס במהלך המהומות נגד המשטר, ועתה עושים דרכם לאירופה.

בשנת 2008 איטליה חתמה הסכם עם לוב להסגרת מהגרים. על פי ההסכם, איטליה מעבירה מהגרים ללוב ללא בדיקת המעמד שלהם, כלומר מבלי לבחון האם יש להם זכות למקלט מדיני, כפי שמתחייב מאמנת האו"ם. מנהל סוכנות הפליטים של האו"ם גינה את הנוהג הזה ואמר שהוא מפר את זכויות האדם של המהגרים הנמלטים מדיכוי ותנאי מלחמה בארצותיהם. מאז חתימת ההסכם עם לוב מספר המהגרים המגיעים לחופי איטליה בסירות ירד מ 36 אלף בשנת 2008 ל-9500 בשנת 2009 ורק 4300 בשנת 2010.

(מקור: http://www.belfasttelegraph.co.uk/news/world-news/italy-facing-refugees-crisis-15081388.html

יוון בונה גדר נגד מהגרים

כבר סקרנו את הבעיות הכלכליות החמורות של יוון. עתה המדינה המזרח-תיכונית הכושלת והקטנה, המונה כ-11 מיליון תושבים, רובם נוצרים אורתודוקסים (זוהי הדת הרשמית של יוון) מתמודדת עם משבר נוסף: אלפי מהגרים החוצים את הגבול בין יוון לטורקיה בדרכם לאירופה.

הגבול בין יוון לטורקיה הוא שער כניסה פופולארי בקרב מהגרים מאסיה המבקשים להגיע אל מדינות האיחוד האירופי – כשמונים אחוז מהמהגרים הלא-חוקיים באירופה מגיעים דרך גבול זה. כרגע ההערכה היא ששוהים ביוון שלוש מאות אלף מהגרים לא חוקיים, חלקם במחנות מעצר המלאים עד אפס מקום. התנאים במחנות המעצר ביוון ומדיניותה של יוון בנושא הענקת מקלט מדיני למהגרים זכו לביקורת קשה מצד ארגוני זכויות אדם.

בינואר השנה נמסר שיוון מתכוונת להקים גדר באורך כמאתיים קילומטר כדי למנוע הסתננות של מהגרים דרך הגבול עם טורקיה. הצעד נובע ככל הנראה גם מלחץ ציבורי שמקורו במצב הכלכלי הקשה במדינה והתחושה שהמהגרים מתחרים עם היוונים על מקומות עבודה מעטים מאד. השר להגנת האזרחים,  קריסטוס פפוטסיס אמר, "יוון הגיעה לגבול היכולת שלה לקלוט מהגרים נוספים. אנחנו לא יכולים לספוג יותר".
(מקור   http://www.dw-world.de/dw/article/0,,14747138,00.html)

ישראל בונה גדר בנגב

בישראל, הג'רוזלם פוסט דיווח לאחרונה על בניית גדר למניעת הסתננות של מהגרים ומחבלים מסיני, נושא שנעשה דחוף יותר לאור האירועים האחרונים במצרים והחשש מעליית משטר מוסלמי קיצוני. אורך הגדר שנבנית הוא  200 ק"מ, ובנייתה תסתיים בשנת 2012. נמסר שכבר עתה כמות המסתננים ירדה ביותר מחצי: מאלף מסתננים לחודש לכ-  400, ככל הנראה בשל הנוכחות המסיבית של עובדים וחיילים רבים לאורך הגבול וגם, אולי, בשל הכרזת הממשלה שהיא מתכוונת להקים מחנה מעצר למסתננים.

בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר שנכון לדצמבר 2010 היו בישראל 31,841 מהגרים שחצו את הגבול עם מצרים באופן לא חוקי, מתוכם 70% מאריתריאה ו-20% מסודן. היתר הם ממדינות שונות מאפריקה אך גם מסין, טורקיה ואוקראינה. לפי דו"ח זה ישנם בישראל מאה אלף עובדים זרים לא חוקיים.

(מקור      http://www.jpost.com/NationalNews/Article.aspx?id=207350)

השורה התחתונה של יואב: בעיות של הגירה וזהות ממשיכות להעסיק את העולם המערבי המפותח. גם בארה"ב מתקיים דיון נרחב וארוך שנים בנושא זה, וגם שם החלו לבנות גדר בגבול עם מקסיקו. מבחינתי היה מעניין לקרוא על כך שאיטליה מפרה את החוק הבינלאומי בנושא זכויות פליטים, אם כי , למען האמת, לא ברור לי עד כמה אמנת האו"ם בנושא זה מחייבת את המדינות החתומות עליה (מי שמעוניין להתעמק בנושא מוזמן לקרוא מאמר מעורר מחשבה העוקב אחר השינויים בהגדרת הפליטים ובטיפול בהם לאורך השנים. המאמר, מאת איתמר מן, בכתב העת האלקטרוני "מפתח").

יוון בונה גדר, אך לא ברור מה המשמעות של הצעד הזה עבור מדינה שהיא חצי אי ויש לה גבול ימי באורך כולל של אלפי קילומטרים. מן הסתם, המהגרים ימשיכו להגיע מטורקיה אל יוון בספינות, כפי שהם נהגו לעשות עד עתה בספרד ואיטליה. יוון היא מקרה מעניין מאחר שהיא מדינה קטנה מאד עם משאבים מדולדלים ובעלת זהות לאומית-דתית חזקה מאד, כלומר היא דומה לישראל (אם כי ביוון אין שום מיעוט אתני/לאומי/דתי משמעותי). בשתי המדינות הלחץ הכלכלי על שכבות רחבות של האוכלוסייה מסב את תשומת הלב אל מהגרים חסרי מעמד, המתחרים עם המקומיים בשוק עבודה מצומצם ותחרותי מאד. השאלה כאן היא האם "עניי עירך קודמים", או שמדינות צריכות להקצות משאבים לכל מי שמצליח להסתנן אליהן, מתוקף זכות אנושית בסיסית למחסה וכלכלה? למי יש יותר זכויות במצב של משאבים מוגבלים? נראה שהציבור במדינות המערב וגם בישראל  נע בין שני הקטבים הללו, כשהתנודה ביניהם תלויה במצב הכלכלי והביטחוני בכל מדינה ובמידה בה הציבור חש שהמהגרים משתלבים בחברה הקולטת אותם.

יואב תרגומים מציע שירותי תרגום, עריכה ותמצות בשפות אנגלית ועברית עבור חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים, אנשי עסקים ואנשים פרטיים. לפרטים נוספים אודות השירותים שאני מציע, אנא פנו לאתר של יואב תרגומים.